פסק-דין בתיק ע"א 1363-08

ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט השלום בהרצליה (כבוד השופט מאיר שנהב, סגן נשיא) בת.א. 4385/02, מיום 24.1.08 (להלן: "פסק הדין"), לפיו נדחתה תביעת המערערים כנגד המשיבים בגין הפרת הסכם שמירה ותשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהפרתו.

הערעור שכנגד עניינו גובה ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים.

העובדות

המערערת 1, הדס מפעל מזון בע"מ בעיר נתיבות היתה חברה שבבעלותה היה מפעל ליצור ועיבוד שימורי פירות וירקות (להלן:" הדס" או " מפעל הדס", בהתאם לקשר).

לבקשת בנק המזרחי המאוחד ובנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ ניתן ביום 21.5.92 צו לכינוס נכסים של נכסי "הדס" ומונה לה כונס נכסים.

עו"ד שדרובסקי הייתה כונסת הנכסים בתחילה ולאחר מכן החליפוה עורכי הדין גילה אורגל ושלמה נס.

ביום 1.1.98 הוצע ע"י המערערים הסדר נושים ל"הדס". הצעת הסדר הנושים אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בת"א  ביום 23.4.98.

משמולאו תנאי הסדר הנושים, הסתיים בפועל כינוס הנכסים. לאחר סיור ובדיקה שנערכו במפעל ביום 12.12.99 נמסר המפעל באותו יום לרשות המערערים.

במסגרת תפקידם התקשרו כונסי הנכסים עם ש.א.ש. שירותי אבטחה ושמירה (שתמ"ו) (להלן: "המשיבה 1") בהסכם לשמירה על מפעל "הדס" וציודו, הסכם שהחל סמוך לתחילת הכינוס בחודש יולי 1993 והסתיים בפועל ביום 13.12.99, עת מסרו כונסי הנכסים את החזקה במפעל "הדס" לרשות המערערים.

בתמורה לשמירה ועל פי המוסכם שילמו כונסי הנכסים למשיבה 1 עבור כל תקופת השמירה סך כולל של 1,407,900 ש"ח.

סמוך ל- 15.9.97 נודע לראשונה לכונסי הנכסים כי מגורון בן שלושה חדרים, מטבח ושירותים שהיה בחצר המפעל נגנב משטח המפעל. מכתב בנדון נשלח למשיבה 1 ביום 15.9.97, כן הוגשה תלונה למשטרת נתיבות ביום 17.9.97.

ביום 12.12.99 נערך סיור במפעל "הדס" לשם בדיקתו ולשם העברת החזקה בו לחברה ומנהליה. בסיור נכחו כונסי הנכסים (עו"ד אורגל) סוכן הביטוח מ. ברושטיין, נציגי המשיבה 1, מר ישראל הולנדר מחב' מקו ונציג המערערים. במהלך הסיור והבדיקה התגלו לכונסים כי מפעל "הדס" נפרץ ונגנבו ממנו עשרות פרטי ציוד, מטלטלין כגון מלגזות מנועים, ציוד מעבדה, ציוד קירור, ציוד משרדי ועוד. כן התגלה כי במהלך הפריצה ניזוקו מבנה המפעל, חדרי הקירור חדרי האחזקה ומשרדי החברה, כמו כן ניזוקו לחלוטין לוחות החשמל הבקרה ועוד.

מר ישראל הולנדר אשר השתתף כאמור בסיור מטעם חב' מקו - ערך פרוטוקול של פרטי הציוד והרכוש שנגנבו וניזוקו במפעל "הדס", פרוטוקול שהוגש לביהמ"ש.

ביהמ"ש קמא דחה את התביעה בקבעו כי לא נכרת כל הסכם עם המשיבים 2 ו - 3 ובאשר למשיבה 1 לא נשאו המערערים בנטל הראייתי להוכחת פרטי ההסכם ותניותיו.

נקבע כי עדי התביעה הרלבנטיים לא הציגו עותק מההסכם ולא יכלו להעיד על פרטיו.

ביהמ"ש קבע כי הובאו בפניו נתונים חלקיים שחלקם סופקו ע"י עדי הגנה, לפיהם עלתה תמונה מעורפלת למדי באשר להיקף הסכם השמירה וכי בשטח היתה שמירה שטחית בהיקף חלקי ומוגבל ע"י שומר אחד אשר עמד בשער המפעל 16 שעות ביממה, במהלך חודש יוני ויולי 1993, וכי לאחר מכן תוגברה השמירה ל - 24 שעות ביממה, כאשר בשטח שמר שומר יחיד שנדרש לבצע סיור סביב למפעל מדי שעה.

לפיכך, נקבע כי התשתית הראייתית הדלה לא אפשרה בחינת היקף ההתקשרות החוזית והפרות, אם היו כאלה.

במישור הנזיקי קבע בית המשפט כי למערערים לא היתה זכות תביעה נזיקית עפ"י הדין זאת לאור האמור בסע' 22 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח 1968 - 1 (להלן: "פקודת הנזיקין") - " הזכות לתקיפה בשל עוולה והן החבות עליה אינה ניתנת להמחאה אלא מכח הדין". אי לכך לא עמדה לכונסי הנכסים הזכות להמחות את זכותם למי מהמערערים ואין תוקף להמחאה זו.

גם לגוף הדברים קבע בית המשפט כי המערערים כשלו בהוכחת עילתם הנזיקית. כן לא עמדו  המערערים בנטל להוכחת היות שומרי המשיבה 1 שומרי שכר ולפיכך הנטל להתרשלותם חל עליהם, נטל שלא הוכח.